שמורת הטבע הלאומית אדרשפאח-טפליצה (Aderspach-Teplice) הוכרזה כשמורה בשנת 1933, על שטח של יותר מ-1770 דונם, במטרה להגן עם הסלעים שנתגלו במקום. השמורה נפרשת בצורת משולש, שקודקודיו הם הישובים אדרשפאח, טפליצה נאד מהטוי וגבעת צ'אפ.
אתר הסלעים של אדרשפאח מורכב משני חלקים עליון ותחתון – בעיקרון עם 2 כניסות שונות אבל כמובן מחוברים. ניתן לבקר בשני האזורים בכל עונה בשנה (בחורף הכניסה ללא תשלום). והמקום המפורסם שימש גם לצילומי סרטים.
כדאי לטייל גם באתרים נוספים באזור כגון גבעת אוסטראז' (Ostaš), עמק קלוצ'נקה (Klučanka) שליד הכפר דיידוב (Dědov) שם תמצאו צמחים מוגנים רבים ומעיינות נובעים. מאחורי עמק קלוצ'נקה, תוכלו לבקר בעיר הסלעים "קוצ'יצ'קי הראד" (Kočičí hrad) או טירת החתולים שנבנתה מאבן חול.
לפני מיליוני שנים היה כאן שקע בו הים והנהרות השאירו משקעים. במהלך השנים שלאחר מכן, שינויים בקרום כדור הארץ הביאו לסירוכן לנסיגת הים ולחזרתו מספר פעמים. נסוג הים מספר פעמים והיבשה הוקמה והופעה על ידי תנועות קרום האדמה. וכך, בתחילת תקופת המזוזואיקון, הים חזר והשקיע בתחתיתו חול וחרסית. שילוב של הלחץ ותהליכים כימיים, גרם לגרגירי החול להפוך לסלע הנקרא אבן חול. כאשר הים נסוג, אזור זה התייבש לנצח והותיר אחריו משטח של אבן חול. כוחות טבעיים כמו קפיאה, זרימת מים רוחות ושמש חרצו אלמנטים שונים באבן החול.
במקור נוצרו כאן, כתוצאה מפעילות טקטונית ותהליכי התפוררות, שולחנות אבן חול גדולים. היו אלו שני משטחים נפרדים, "סלעי אדרשפאח" ו-"סלעי טפליצה", שהופרדו בניהן עם "ערוץ הזאבים" (Vlčí rokle), ערוץ זה מהווה פארק טבע לאומי חשוב בפני עצמו ובתוכו ניתן לראות לא רק תופעות טבע, אלא גם הרבה בעלי חיים וצמחים שמורים.
במשך תקופה ארוכה, הייתה עיר הסלעים בלתי נגישה ושוממת. רק המקומיים חיפשו בה מקלט במהלך המלחמות. אוהבי טיולי הטבע הראשונים הגיעו לכאן בתחילת המאה ה-18.
בשנת 1790 הגיע לכאן גם המשורר הגרמני יוהן וולפגנג גתה, ולזכר ביקורו ניתן לראות שלט בכניסה למפל הגדול. עם זאת, גתה יכול היה לראות רק חלק קטן מהסלעים כי שאר האתר, הפך להיות נגיש רק ב-1824, לאחר ששריפה גדולה שרפה את רוב היער.
בשנת 1828 נרכשה האחוזה על ידי לודוויג קארל נדהרני ואדרשפאח חווה את התרחבותה הגדולה ביותר, הוא משקיע סכומי כסף גדולים בבניית דרכים, שבילים, הקמת מטעים ושתילת יער.
כדי לבדר את המבקרים, קויימו כאן אטרקציות שונות, במפל הקטן יכולת להתרענן ולהאזין לנגינת נבל ולהד החוזר מירי תותח או נשיפה בקרן יער.
לא פלא כי מלכים וקיסרים אהבו לבוא לבקר כאן.
המסלול מותאם ברובו למעבר עם עגלות.
מתחילים את המסלול לכיוון שמאל, ממשיכים ישר אחרי האגם ומתקדמים לכל הארוך עד הקצה, היכן שמתחילות המדרגות.
שם מסתובבים וחוזרים אחורה, ניתן בחזור להקיף את האגם.
שימו לב שהאתר הינו מהאתרים המבוקשים ביותר באזור וחובה להזמין מקום מראש.
היה והזמנתם מקום ונאלצים לשנות מועד – אפשר להתקשר אליהם והם נותנים קוד זיכוי שמאפשר להזמין את הכרטיסים מחדש עם תוקף ל-6 חודשים.
כמו בכל האתרים הגדולים, גם כאן ניתן לעשות מספר מסלולים.
1. המסלול הקצר ביותר, סביב האגם (מסומן כחול) – בזבוז לבוא עד כאן רק בגלל זה 😊
2. המסלול ה"מקומי" (ירוק) והוא מעגלי ומכסה את כל האתר התחתון.
3. המסלול המחבר בין 2 האתרים, דרך ערוץ הזאב, כולל השייט ויציאה מהאתר מהצד השני (חצי ירוק, צהוב ואדום).
ניכנס לאתר וניקח את השביל הירוק שעובר מימין לאגם המלאכותי – מיטיבי לכת יכולים לעשות את הסיבוב של האגם (כחול), או לעשות אותו בחזור. אנחנו נתקדם עם השביל הירוק, לצידו של האגם. בעונה, ניתן לשכור סירת משוטים ולשוט באגם הצלול.
(01) הסלע הראשון שנפגוש, משמאלנו יהיה עמוד הסלע הידוע בשמו דז'באן (Džbán). ניתן לזהות את מראה ה"קנקן" כאשר חלון הסלע הייחודי בגודל של שישה מטרים מהווה למעשה את "האוזן" של הקנקן. עוד כ-100 מטר לאורך השביל ונגיע ל"קונוס הסוכר".
(02) קונוס הסוכר (Homole cukru) הינה אחת מתצורות הסלע המוזרות ביותר באדרשפאח. סלע בגובה 52 מטר, קוטר 13 מטר בחלקו העליון ו-3 מטר בחלקו התחתון ומשקלו למעלה מ-40,000 קילו. ניראה כמו קונוס הפוך. כאשר עומדים לצידו, אי אפשר שלא לחשוש כי הוא ייפול, לכן, אנו ממליצים לכם להוסיף עוד ענף לרגליו. כי רק בזכותם הסלע הזה עדיין לא נפל. אחרי הסלע, חצו את הגשר מעל פלג ה"מטוהי" (Metuji), החוצה את השמורה.
(03) מקור נחל המטוהי במישור מערבית לאדרשפאח. הוא זורם לאורך השמורה, דרך מספר בריכות ומפלים, אורכו הכולל 71 ק"מ. נמשיך עם השביל לעבר השער הגותי.
(04) השער הגותי (Gotická branka) מהווה את הכניסה אל ערוצי הסלע. השער נבנה בשנת 1839 על ידי לודוויג קארל נאדהרני ועם השער נבנו גם רשת של שבילי הליכה, גשרים, ומדרגות. כאן הייתה הכניסה המקורית לעיר הסלעים. מייד בכניסה תרגישו את צניחת הטמפרטורה כאילו מישהו הדליק מזגן.
(תמונה מימין)
(05) אחרי השער נגיע לכיכר הפילים (Sloní náměstí), הביטו מבט סביב כל הסלעים נראים כמו ראשים של פילים. בהמשך מימיננו, תיראו את "השן"
(תמונה משמאל)
(06) "השן" (Zub) עמוד סלע מרשים ועליו חקוק לוח זיכרון המציין את גובה המים במהלך השיטפונות של 23/6/1844.
ומשמאלנו, (07) גשר השטן (Čertův most) עם הקשת בגובה 21 מטר.
בהמשך, מולנו אפשר לראות את הסלע הנישא (08) "המגדל של אלישקה" (Eliščinu věž). נמשיך במעבר הסלע ונעבור ליד "סלע הרעם".
(09) "סלע הרעם" (Hromový kámen) סיפור שלכאורה התרחש בשנת 1772 הקשור לסלע הרעם. ניתן היה לאמת את האותנטיות של הסיפור באמצעות כתובת שנחצבה באבן. אולם כיום, היא כמעט בלתי קריאה ולכן עלינו לסמוך על התיעוד מראשית המאה ה-19.
בשנת 1772 ביקרו שני אנגלים בסלעי אדרשפאח. הם סיירו בעיר הסלעים והחליטו החלטה שבאותם ימים נחשבה נועזת, לצפות בסערה ממש בינות הסלעים. הם המתינו שמונה ימים עד שהגיעה סערה גדולה. כשירד הלילה התאספו עננים כבדים מעל הסלעים ושני האנגלים מיהרו להיכנס אל עיר הסלעים, לבד, ללא מדריך. עד מהרה פרצה הסערה בעוצמה רבה. קול הרעם התגלגל בין הערוצים, גשם זלעפות ירד וברקים הבזיקו וקרעו את החשיכה. שני האנגלים חיפשו הגנה מפני הגשם תחת סלע תלוי. ברגע שהסתתרו מתחתיו, ברק התפוצץ בסמוך אליהם, גוש הסלע הענק השתחרר מהצוקים שמהעבר הנגדי ונפל ממש מול האנגלים המבוהלים. שני ההרפתקנים נותרו באורח פלא ללא פגע. עם שחר, כשתמה הסערה, הם חזרו חיוורים ואיטיים לפונדק. ם הכריזו כי כל האוצרות שבעולם, לא ישכנעו אותם לבלות עוד לילה שכזה.
עוד כ-50 מטרים אחרי הסלע, המסלול המעגלי פונה ימינה אבל תחילה התקדמו ישר ושמאלה לראות את המפל הקטן ולמי שירצה לאגם שעליו תוכלו לערוך שייט קצר ומהנה על הגם הקטן. העלייה כרוכה במדרגות רבות אבל האגם מקסים והסיפורים של רב החובל משעשעים. בסוף המאה ה-18 בנה כאן הרוזן בלומגן סכר וייצר מקווה מים במטרה לשנע עליו גזעי עצים שנכרתו. ב-1857 הפך האגם לאטרקציה תיירותית.
לאחר מכן, תחזרו אחורה ותמשיכו עם השביל הירוק (שמאלה) – בחזור תתקלו בעוד מספר אתרים:
(16) סלע ה"אוהבים" (Milenci) – תצורת הסלע הגבוהה והמפורסמת ביותר בסלעי אדרשפאח. גובהו של הצוק כמעט 100 מטרים. בין דמות המאהב ואהובתו ניתן לראות חלון מחורץ בגובה 10 מטרים.
מנקודת התצפית על האוהבים, תרדו במדרגות ובצומת הדרכים פנו שמאלה ואחרי כ-60 מטרים תוכלו לראות את קפלת הסלע.
ׁ(17) לוח הזיכרון בקפלת הסלע" (skalní kapli) מציין את מותו הטרגי של יוסף עמנואל נטרנוי במעלה מילנק בשנת 1929. משפחת נתרני הייתה הבעלים של אחוזת אדרשפאח בין 1828 ל- 1945. שמות אחרים על לוחות המתכת שייכים למטפסים שחיברו את חייהם עם עיר הסלעים.
בהמשך הדרך, נגיע אל "ראש העיר"
(19) תצפית "ראש העיר " (Vyhlídka na Starostu) – אחד המראות המפוארים ביותר: הסלע מימין אשת ראש העיר ומולו, הסלע האמצעי ראש העיר.
כאשר תגיעו לנקודה (20) ה"הד" (Ozvěna), מאז שנת 1783, הושמעו כאן להנאת התיירים, תרועות מקרן יער ופיצוצי תותח. הקול הרם היה מוחזר על ידי הסלעים 7 פעמים!!
את אתר האינטרנט להזמנות תוכלו למצוא בקישור הבא
מי שמחליט להמשיך את המסלול הארוך, ימשיך על המסלול הצהוב, דרך העמק ולבסוף ימצא את עצמו ביציאה השנייה (Teplice nad Metují skály).
אגב, בדרך תיראו פניה ימינה למסלול כחול, מעגלי, זה המסלול של "הצד השני", אם יש לכם זמן וכוח – תעשו.
לאורך המסלול הצהוב תיראו אזור ביצות ותלכו על גשרי עץ, הרבה טבע ירוק וסלעים.
ביציאה, תוכלו להחליט אם אתם נוסעים חזרה באוטובוס, רכבת או פשוט ללכת ברגל, מהחניון פונים שמאלה ולוקחים את השביל האדום לצד הנהר. מדובר על 4 ק"מ, כשעה הליכה שטוחה על שביל מסודר.
