כשכתבתי את הספר "המסע המשפחתי לגן העדן הצ'כי" התלבטתי בין שתי עיירות – איצ'ין וטורנוב, על איזו מהן ארחיב יותר? בסוף החלטתי לציין את שתיהן ודי, כי באמת קשה להתעלם משתי העיירות שהן הלב הפועם של גן העדן הצ'כי.
בספר כתבתי עליהן בקצרה, באתר אני יכול לתת להן יותר מקום, כראוי להן.
במהלך שהותכם באזור צ'סקי ראי לא תוכלו להימנע ממעבר בעיר איצ'ין (Jičín). העיירה הקטנה מהווה בסיס טוב למטיילים בסביבה. מדרחוב משופץ מוביל לחלקה העתיק של העיירה, שם נקבצו בתי קפה, מסעדות, חנויות ובתי דירות צבעוניים. בכניסה לכיכר העתיקה כנסייה בארוקית משנת 1630. יפה מבחוץ, יפה יותר מבפנים.
קצת היסטוריה.
איצ'ין, עיירה של כ-16,000 תושבים מהווה נקודת מוצא נהדרת לטיול באזור גן העדן הבוהמי. בעיירה עצמה תמצאו מרכז היסטורי, טירה, ביצורים ועוד.
מקור השם אינו וודאי, ההשערה הפופולרית ביותר אומרת כי הוא נגזר משמה הגרמני של "יהודית" מהבסבורג, מלכת בוהמיה ופולין במאה ה-13. אבל יותר סביר שהיא נובעת מהמילה "דיצ'ין", מקום בו חיו חזירי בר שחורים גדולים הנקראים בצ'כית העתיקה "dík".
איצ'ין מוזכרת לראשונה במאה ה-12, והעיר הוכרזה במאה ה-13.
העיירה הוכרזה כעיירה מלכותית ב-1337, והיתה בבעלות המלך יאן מלוקסמבורג (Jan Lucemburský) שב-1337 מכר אותה למשפחת וורטנברג, וזו החזיקה בה עד אמצע המאה ה-15. מלחמות ההוסיטים לא השפיעו עליה יותר מידי ובמהלך המאה ה-15, העיירה החליפה בעלויות מספר פעמים, עד לשנת 1487, אז הפכה לרכוש של בית טרצ'קה מליפה. בשנת 1540, העיר החלה להיבנות מחדש, והפעם מאבן, כך נבנו ביצורים חדשים ושלושת שערי העיר – שער פראז'סקה המערבי, שער הולינסקה הצפוני ושער ולדיקה המזרחי.
ההתרחבות הגדולה של העיר החלה ב-1621 במהלך מלחמת 30 השנים, אז העיר עברה לבעלותו של אלברכט ה-1 שהפך אותה למרכז הדוכסות שלו, הטביע בה מטבעות ובנה אותה מחדש באמצעות אדריכלים מאיטליה.
נתחיל את הביקור בכיכר העיר, כוונו להגיע ל- Parkoviště Valdštejnovo náměstí horní וכאן תחנו.
כיכר וולדשטיין - Valdštejnovo náměstí
במרכז הכיכר עומד עמוד מאריה משנת 1702, ושתי מזרקות: האחת מ-1835, עם פסל של אמפיטריטה – אלת הים ואשתו של פוסידון במיתולוגיה היוונית, והשנייה, כמזרקת ההכתרה, שנבנתה ב-1836, כאשר הקיסר פרדיננד הראשון עבר כאן בדרכו להכתרתו בפראג כמלך צ'כיה.
לכל בית בכיכר יש סיפור היסטורי הכרוך בסיפורה של העיירה.
לדוגמא, בית מספר 2 שימש כביתו של המושל, בית מספר 33 שימש כבית העירייה, בבית מספר 64 הוקמה המטבעה של וולדשטיין ובבית מספר 73 הייתה מבשלת בירה שלימים הפכה לארמון.
נתחיל מקצה הככר הקרוב אלינו, עם הפנים לבניין, פנו שמאלה לרחוב Čelakovského בקצהו תמצאו את
בית הכנסת ובית הספר היהודי
מידע הראשון על בית הכנסת בעיירה איצ'ין הינו ממאי 1773 אז הותקן מגן דוד על גגו. ברישום מ-1784 של רכוש הקהילה היהודית של איצ'ין מופיע בית הכנסת כמבנה חדש, בנוי אבן ומקומר בשווי של 4,000 מטילי זהב.
במהלך השריפה הגדולה של איצ'ין, ב-23/6/1840, נשרפו גג בית הכנסת ועוד חמישה בתים ברחוב היהודים. לאחר השריפה תוקן הגג ונבנה גרם מדרגות חדש לגלריית הנשים.
בית הכנסת בנוי בסגנון בארוק מאוחר. מבנה מלבני עם גג משופע גבוה הבנוי משלושה קמרונות ולכל אחד מהם חלון גבוה בקירות האורך הדרומי והצפוני ועוד שני חלונות בקירות המזרחי והמערבי.
פנים בית הכנסת הוא שטח מלבני לא מדוייק באורך של כ-10 מטר ורוחב של כ- 6.4 מטר. גובה התקרה בשיאה 7 מטר.
הקמרונות, מחלקים את פנים בית הכנסת לשלושה חללים:
החלק המערבי תוכנן כמסדרון עם עזרת הנשים, החלק האמצעי תוכנן עבור הבימה ודוכן הקריאה בתורה והוא מהווה את החלל המרכזי עם ספסלים סביבו, ואילו החלק המזרחי של המשכן עם ארון הקודש ובימת התפילה של החזן. סגנון זה היה שכיח בבתי הכנסת בבוהמיה ובמורביה מאז המחצית השנייה של המאה ה-17.
במרץ 1905 הותקנה תאורת גז בבית הכנסת ותאורה חשמלית הותקנה בשנת 1927. בית הכנסת פעל עד ספטמבר 1941, אז נסגר בצו השלטון הנאצי. לאורך המלחמה היה בית הכנסת הרוס, ספסלים, פמוטים ונברשות וציוד אחר אבדו. ובשנות ה-60, עבר בית הכנסת הנטוש לבעלות העיר שהשתמשה בו כמחסן ומקום ייבוש של צמחי מרפא.
בנובמבר 1989, נרכש בית הכנסת על ידי אדם אשר התחייב לשפץ אותו, אולם מאחר והוא לא עמד בתנאים, ב-2001, בית המשפט העביר את בית הכנסת לידי הקהילה היהודית בפראג, אשר החלה מיד לעבוד על חידושו.
בסמוך, בית הספר היהודי נמצא ברחוב היהודים מספר 100 (Židovská ulice) ובו למדו בשפה הגרמנית. גם הוא שופץ ונפתח לקהל.
כעת חיזרו לכיכר ופנו מייד ימינה, מימינכם תמצאו את
המטבעה של וולדשטיין.
מוזיאון לפועלו של וולדשטיין, תוכלו להתנסות בהטבעת מטבעות כמו במאה ה-17, וללמוד על ההיסטוריה של הטבעת מטבעות.
תוכלו כעת לחצות את הכיכר לרוחבה, לראות את המזרקות ועמוד מריאנה.
ממש מולכם תמצאו את
ארמון וולדשטיין
ההיסטוריה של הבניין אינה ישנה במיוחד, לא קדמה לו אף טירה אחרת, אלא בתים עירוניים.
הבית שעמד בפינת רחוב סמרז'יצקי והכיכר הפך לבסיס בית מגורים פיאודלי בתחילת המאה ה-16. תוספת של מבנים אחרים היוו את גרעין הטירה העתידית בסביבות 1580. המקורות הגותיים של המבנים המתעדים את המרתף והפורטלים, והפורטל הרנסנסי הקדום משמאל למעבר המערבי מוכיחים שחלקים מסוימים אף הושתלו לתוך בניין טירה.
הבית עבר לידי משפחת סמיצ'יקי בשנת 1607. הרוכש החדש זיגיסמונד מסמיז'יצ'י הרחיב ובנה את בית האחוזה בשנת 1608 לכדי טירה אמיתית.
הטירה, ניזוקה קשות מפיצוץ בשנת 1620, והבניינים הרנסאנסיים שנהרסו, שופצו והטירה קיבלה מראה חדש, בסגנון הבארוק המוקדם.
אלברכט פון ולנשטיין לא רק שיפץ את הטירה, אלא גם הפך את איצ'ין למרכז דוכסות פרידלנד
החדר המעניין ביותר בטירה, טרקלין שלושת הקיסרים האימפריאליסטי.
הטירה המרשימה השולטת על כיכר העיר העתיקה היא המקום בו חתמו ב-1813 אוסטריה, רוסיה ופרוסיה את הברית נגד נפוליאון.
טירת וולדשטיין אינה פתוחה לציבור, אבל ניתן לבקר בחצרות, ובמוזיאון והגלריה המקומיים השוכנים בבניין.
בצמוד לארמון, תראו את
כנסיית יקוב הקדוש (kostel sv. Jakuba).
נחשבת לאחד הסמלים של כיכר וולדשטיין ולאחת מכנסיות הבארוק היפות ביותר בצ'כיה..
אלברכט פון וולדשטיין בנה את הכנסייה בסמוך לביתו – אבן היסוד הונחה בשנת 1627. על פי התכנון המקורי של האדריכל G. B. Pieroni. במקור, לכנסייה הייתה תכנית בניה בצורת צלב עם כיפה גדולה וארבעה מגדלים גבוהים בפינות. לאחר מותו של אלברכט הופסקה הבנייה. הבניין הלא גמור היה מקורה בלבד ומעולם לא הושלם לצורתו המקורית המתוכננת.
עד 1655 היא לא נכנסה לשימוש ורק בשנת 1701 היא נחנכה רשמית. הכנסייה נשרפה פעמיים במהלך ההיסטוריה שלה. לאחר השיפוץ השני נבנה גזר מסדרון בין הטירה לכנסיה כדי לאפשר גישה קלה ונוחה יותר עבור האצולה. חזית הכנסייה הושלמה רק בשנות ה-60 בסגנון הניאו-קלאסי.
עם נעקוף את הכנסייה ונרד במורד רחוב Pod Koštofrankem תגיעו לבית מספר 102
הבית של רומצאס.
במסלול של צוקי פראחוב, ביקרנו בתצפית "Rumcajsovi vyhlídka" ושם סיפרתי את סיפורו של שודד היערות "רומצאס". דמות מאגדת ילדים צ'כית אהובה, מעין רובין הוד הצ'כי. האגדה נכתבה על ידי ווצלאב צ'טברטק (Václav Čtvrtek) תושב איצ'ין. וכך, בעיירה תוכלו למצוא את הבית של רומצאס, סנדלר שנאלץ לברוח מהעיר ליערות שם הפך לשודד בעל כורכו. תמצאו שם את הסנדלרייה שלו, את דמויותיהן של אשתו מאנקה ובנם ציפיסק, ואת סדנת הסנדלרים שלו, תוכלו להציץ בגינת עשבי התבלין של מאנקה ועוד.
הבית המהווה כיום מוזיאון לא רק לזכרו של הסופר ואצלב צ'טברטק אלא גם לצייר ראדק פילארז' שהיה אחראי לאיורים המעטרים את הספר.
בטירת וולדשטיין, בגלריה "עולמו של רומצאס", מוצגת תערוכה קבועה המיועדת למשפחות עם ילדים, בה צעירים ומבוגרים כאחד ימצאו את עצמם בסביבת הסיפור על השודד המפורסם. התצוגה מורכבת מדגמים אינטראקטיביים עם מוטיבים של אגדות, תוכלו להניע את המנגנון המתוחכם בידיכם.
נחזור למעלה, ונעבור דרך
מגדל Valdická brána
המגדל המתנשא לגובה של כ-52 מטר מהווה את סמלה הבולט של העיר ואם תטפסו את 156 המדרגות שלו, תגלו כי מלמעלה נשקף נוף פנורמי מרהיב של האזור וניתן לראות אותו מכל נקודה בעיר.
המגדל נבנה בין השנים 1568 ל-1578 כחלק ממערכת הביצורים של העיירה ועבר שיפוץ משמעותי ב-1840 שהקנה לו את צורתו הנוכחית.
כעת זה הזמן לחזור לרכב ולעבור לארמון של וולדשטיין.
הדרך לארמון מובילה דרך
שדירת עצי התרזה - Linden Alley
שדירת Revoluční היא אחד מסמליה של איצ'ין עוד מאז 1634. זוהי שדרת עצי תירזה ששתל אלברכט פון ולנשטיין עצמו. השדרה כללה במקור 1140 עצים. השדרה מחברת את מרכז העיר עם ארמון וולדשטיין.
האגדה מספרת כי עצי התרזה ניטעו על ידי חיילי הצבא באמצעות שלוש יריות שהיוו סימן לשותלים: הירייה הראשונה הורתה על חפירת הבור, השנייה על השתילה והשלישית, כיסוי השתיל באדמה.
בקצה השדרה, עומד
ארמון וולדשטיין Valdštejnská lodžie
הארמון עומד על מה שהיה בעבר שטח פתוח שיועד לצייד, ובמאה ה-17 אלברכט הראשון החליט להקים כאן את ארמונו הנקרא כיום "ארמון וולדשטיין" ולצידו פארק ליבוסאדי.
בארמון המרהיב תמצאו בית קפה חביב ותערוכה המוקדשת לאלברכט, לפועלו ולתוכניות הגרנדיוזיות שלו לפיתוח העיר – שאגב, נגדע עם מותו עוד בטרם הושלם.
בשנים האחרונות הארמון עובר שיפוצים ונפתח באופן הדרגתי לקהל.
בדרך חזרה, כנסו לראות את
גבעת צ'רוב - Čeřovka Hill ומגדל התצפית Milohlídka
גבעה מיוערת, למעשה מדובר בהר געש ישן. בגבעה נמצאו מרבצי פורצלנייט (porcellanite) שהיו חומר מבוקש לייצור כלים. אבל לא פחות חשוב, הגבעה מהווה בית גידול לאחד עשר מינים של חרקים בסכנת הכחדה.
בראשה, בשולי מחצבת בזלת ישנה, ניתן לזהות מגדל אבן עתיק בן שתי קומות, הבנוי בסגנון נאו-גותי ומתנשא לגובה של 8 מטר ובשל מיקומו, הוא מהווה תצפית מרהיבה על הסביבה אלא שהעצים הגבוהים חוסמים את המראה.
המגדל נבנה בשנת 1843 על ידי מושל העיר והוא מגדל התצפית העתיק ביותר בגן העדן הבוהמי.
כעת נוכל לדלג למקומות אחרים בסביבות איצ'ין.
ראשית, עדיין בתחומי העיר,
האגמים של איצ'ין - Jičín Ponds
באיצ'ין ישנם שלושה אגמים מרכזיים:
אגם האביר – Pond Kníže – מספר דקות הליכה מכיכר וולדשטיין. על פי אגדה מקומית מתגורר כאן שפמנון בשם Holdegron והוא מוזכר יותר מפעם בספריו של וואצלאב צ'טברטק.
האגמים Šibeňák – Hádek המהווים אזור בילוי פופולרי למקומיים.
במרחק קצר מהעיר,
יער "רז'אהולץ" (Řáholec) והמערה של רומצאס.
לא סיימנו עם רומצאס האהוב.
תוכלו לבקר ביער "רז'אהולץ" שם התחבא לאחר שברח מהעיירה. ברחבי היער שיפר רומצאס את מיומנויות ההישרדות שלו, כמו גם את מיומנויות השוד שהקנו לו את פרסומו. תוכלו להגיע למערה שהפכה לביתו.
לא רחוק מהעיירה, חפשו את הכנסייה "Kostel sv. Bartoloměje", אחריה תראו חניה, צאו עם השביל הכחול לכיוון גבעת בראדה (Brada), בהמשך הדרך תהיה פניה שמאלה – הראשונה תעלה לשרידי מצודת בראדה, אבל אחרי עוד כ-200 מטר, תהיה פניה אל המערה עצמה (Rumcajsova jeskyně).
גבעת זבין - Zebín hill
הגבעה שבפסגתה עומדת הקפלה של מריה מגדלה נחשבת לאייקון העירוני. במקום יש לא רק מגדל פעמונים מעץ שמהווה את השרידים האחרונים של כפר מימי הביניים, אלא בעיקר נוף מרהיב על כל האזור.
בית העלמין היהודי
בית העלמין היהודי נמצא כשני קילומטר ממרכז העיר ובו נמצאות יותר מ-350 מצבות מהמאות ה-18 וה-20.
בית העלמין נעול, אבל תוכלו לקבל את המפתח במרכז המידע העירוני או בבית הקפה שבארמון וולדשטיין.
במרכז איצ'ין, כנסו לאכול במסעדה חביבה בשם Diva Bara, מחירים סבירים, בירה טובה, תטעמו את ההמבורגר המשובח.
לא רחוק, תמצאו את מבשלת הבירה של נובה פאקה PIVOVAR NOVÁ PAKA
מומלץ להתקשר ולהזמין סיור באנגלית
