הספא העתיק של קוקס, בית החולים העתיק וגלריית פסלי האבן הטבעית.

על הגדה השמאלית של הנהר היו אתרי ספא, מבני ציבור, תאטרון, עמק הוברט ואזורי אימון בירי. על הגדה הימנית, נבנו בית חולים לזקנים, בעיקר לוותיקי המלחמות בתורכים. בנוסף בית הפילוסופים, שטח מרוצים, ו"סצנת המולד".

פירוש המילה קוקס הינה "שותפות כרייה". אזור קוקס היה החלק מאחוזת הראדישטייה, והמקום נרכש בשנתצ 1664 על ידי קצין אוסטרי בשם יאן שפורק. בשנת 1684 בנו הרוזן פרנטישק אנטונין שפורק יורש אותו ובערך באותו הזמן מתחילות להתפרסם האגדות על מעיינות הבריאות. האגדות שסופרו על מעיינות מי המרפא שנמצאו על צלע הר מעל נהר הלאבה, הן שהובילו את ארל שפורק לערוך מחקר ולקבל חוות דעת של מומחים, פרופסורים בפקולטה לרפואה בפראג, שאישרו את ההשפעות המרפאות של מי המעיינות.

חוות דעת אלו, הן שהביאו אותו לבנות את "מרכז הספא של קוקס". במטרה שאפתנית במיוחד – להפוך את קוקס לספא המפורסם בעולם. הבנייה החלה בסביבות 1695 ונמשכה כשנתיים.

ספא קוקס הופך להיות אתר נופש פופולרי ומתחילים להיבנות סביבו  מרכזי בידור, וחיי חברה עשירים ומפוארים. במקום נערכו חגיגות גדולות, מלוות במוסיקה וירי תותחים,  במסיבות לילה ונציאניות על נהר האלבה, במסעות ציד גדולים וירידים שטופי יין.

לתקופה, שהו במקום אמנים רבים כמו המגלף מייקל היינריך רנץ, האדריכל ג'ובאני בטיסטה אליפרנדי, הצייר פטר יאן ברנדל, המשורר יוהאן כריסטיאן גינטר ואחד מגדולי פסלי הבארוק, מתיאס ברנרד בראון (1684-1738).

הגדה השמאלית של הנהר (היכן שהיום יושב הכפר) הייתה בעבר הספא עצמו. הקפלה של מרים הבתולה נבנתה שם בשנת 1696, וב-1710, נבנתה בחזיתה הטירה.

הטירה שימשה באופן טיבעי כמרכז אתר הנופש, והבניין הראשי של הספא. האורחים התארחו במלון גולדן סאן, ותיאטרון עץ מאיטליה שימש לבדרם. הדרך אל הנהר הוליכה דרך גרם מדרגות עם פסלים ובניהם התפתלו תעלות שבהם היין זרם במהלך פסטיבלים.

בעוד הגדה השמאלית של האלבה שימשה למטרות ייצוג, הגדה הימנית הייתה מיועדת לפנאי. חוצים את הגשר עם פסלים של הארלקינס, והאורחים יכלו לבקר במסלול מרוצי סוסים, מעוטר בפסלים של 40 גמדים (עם פרצופים של אויבי הרוזן שפורק), במבוך טבעי, בבית גן עם שולחנות ביליארד, או ירי בציפורים.

שאר הגדה הימנית נועד לחיים רוחניים ולהתבוננות. הרוזן שפורק הפך  את הספרייה העצומה שלו ל"בית הפילוסופים" והשאיר אותו נגיש לכולם.

על הגדה הימנית שלט ביד רמה בניין בית החולים ש נבנה בין 1707-1715, עם כנסיית השילוש הקדוש והקריפטה. מאחורי בית החולים היה גן, ובסוף כל המתחם הוקם בית קברות.

 

תהילת מתחם הספא הייתה קצרה למדי, 2 אירועים גרמו לסגירתו של הספא, האחד מותו של ארל שפורק, בשנת 1738, והשני השיטפונות שפגעו במקום ב-1740. העמק נהרס כמעט לחלוטין בשיטפון המסיבי ורבים מבנייניו נשטפו ונהרסו. ליורשיו של שפורק, לא היה לא את הממון ולא את החזון הנדרש כדי לבנות את המתחם מחדש. הספא חדל להתקיים ורק בית החולים שעל גדת הנהר נישאר כאנדרטה לפופולריות הגדולה של המקום. הטירה הלא מיושבת נשרפה ב-1896 וב-1901 פינו את חורבותיה.

מה שהיה פעם מרכז בילוי ידוע הפך לכפר שקט מאוכלס בעיקר באוכלוסיה עם אוריינטציה גרמנית, שגורשו ב-1945.

 

בשנת 1734 הועבר ניהול בית החולים למסדר האחים הספרדים של יוחנן הקדוש שהמשיך במסורת של דיור וסיעוד של כ-100 זקנים, רובם חיילים לשעבר, ותיקי מלחמה עד 1938.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הפך בית החולים לכלא לנערים ומסוף המלחמה עד 1972 שימש כבית הבראה לקשישים.

מאז 1946, בניין בית החולים משמש מוזיאון של אמנות הבארוק והרוקחות הצ'כית. כיום בית החולים בבעלות המדינה.

בית לחם של בראון.

הגלריה הטבעית של פסלי בראון נמצאת מחוץ לגבולות קוקס, אך מושפעת מהמקום, היא שוכנת על גבעת Nový les (יער חדש), מעל הכפר ז'ירצ' (Žireč).

זוהי קבוצה של פסלים ותבליטים שנוצרו על ידי אמן הבארוק המפורסם מתיאס ברנרד בראון. ההיסטוריה של המקום תחילתה ב-26/2/1717, כאשר פרנטישק אנטונין שפורק קנה יער בעבור 2,900 מטבעות זהב בסמוך לאחוזתו.

באותו הזמן ייסד שפורק 2 מנזרים, סנט אנטונין וסנט פול. בניית המנזרים הסתיימה  בשנת 1720, וסדנת הפיסול של בראון החלה לעבוד שם, בהפסקות עד 1732.

שפורק רצה ליצור מקום למדיטציה וטיולים עבור אורחי הספא. למרבה הצער, אמא טבע והעצים והצמחים הסובבים, הגשם, השלג והרוח, אך גם ונדליזם וחוסר סובלנות אידיאולוגית לנושא המקראי פגעו ביצירה זו.

מסלול מקיף.

הורידו את המפה על ידי לחיצה, הדפיסו וצאו לסיור מקיף ומרתק ברחבי העיירה.

ליד תחנת האוטובוס על הכביש הראשי, מזרחית לתחנת הדלק, עומדת קאפלה קטנה. היא נוסדה בשנת 1757 בעקבות מגיפת הטיפוס שפרצה בכפר שבה ניספו לא רק 6,000 חיילים שהיו מאושפזים בבית החולים לאחר הקרב על "לויהן" (לא רחוק מוורוצלאב של היום) אלא גם רבים מתושבי הכפר. גופות כל המתים נקברו כאן ליד הקאפלה.

סדנא שבה למעלה מ-40 שנה, ייצרו כדורי זכוכית מנופחת, קישוט לעץ הקריסטמס.

הפונדק פעל עוד בימי התהילה הגדולה של קוקס. לא ניתן להתעלם מהחזית הייחודית, שחזור של החזית המקורית.

במשך שנים רבות פעל במקום בית הספר המקומי, אולם ב-2003 הוא שופץ, שוחזר וחזר לייעודו המקורי.

מול הפונדק, בשכנות לפסל הבארוקי, עומדים 3 עצי תירזה שניטעו בשנת 1732.  כיום הם נחשבים ל"אתר (עץ) מוגן"

ממערב לפונדק "השמש הזהובה", עומד פסל של ישו נושא את הצלב שפוסל על ידי גבריאל מקס, והוקדש לקוקס ב-1858 על ידי הרוזנת שורטס שפורצק.

מול פונדק "השמש הזהובה" עומד פסל של גוליית. עבודתו של מ.ב. בראון משנת 1720, שנקראה במקור הרקומאנוס, פטרונם של עורכי הדין הלא ישרים. הסאטירה על עורכי דין חסרי מצפון שמסובבים את החוק מושלמת עם הכיתוב:  "proliferate Jure" –  (ההתפלפלות המשפטית לחיוב או לשלילה). לאחר השלמתו, עורר הפסל התדיינות קשה ומהומה גדולה עד כי בשנת 1729 החליט האציל לשנות את הפסל לגוליית ולהוסיף לו את דמותו של דוד (כיום העתק) העומד לפניו וגבו אל הבניין. הפסל המקורי נמצא בבית החולים.

במעלה המדרגות שליד פונדק "השמש הזהובה" תגיעו אל ביתו של מנהל האחוזה. במקור היו לבית ארבעה צריחים שמהם המנהל יכול היה לצפות על העמק כולו ומתחם הספא.

על הקיר שמתחת למדרגות, ניתן לראות את סמל האצילות המשפחתי של שפורצק חקוק באבן. אבן זו הובאה מהכניסה לטירה שנהרסה.

מתחת לאבן של שפורצק, אפשר למצוא את המעיין המקורי שסיפק מים לספא. מעבר לסורגים תיראו את שלושת מקורות המעיין משתלבים באגן אבן משותף. המים העודפים נשפכים למעיין סמוך ולצדפות שבראש מעקה המדרגות. לפני כמה שנים המעיין הזין את אספקת המים הציבורית.

ברחבה שמעל גרם המדרגות המרכזי עמד בית מרחץ אבן משנת 1704. בקומה התחתונה היה בית המרחץ, מעליו, היו אולם גדול מעוטר, עם חדרים מצדדיו ובקומה השנייה, היה ביתו של האציל.

את הבניין השלימה שדירת עמודים משני צדדיו ועליה מרפסות החדרים המשקיפות על כל העמק.

גרם מדרגות אבן רחב מוביל מן הפונדק והרחבה שעליה עמד הספא, אל גדת האלבה, המקום שבו עמדה הטירה. לאחר שיקום חלקי האבן שוב זורמים מים במעקה המדרגות. בין האביב לסתיו יוצאים מים מהכדים שבידי הטריטונים וזורמים במורד המעקה. המדרגות הינן מקום חביב לעצירה וכאשר קרני השמש משתקפות במים הן מייצרות אפקטים מעניינים של אור. משני צידי המדרגות תמצאו טרסות עם מזרקות, גינון ופסלים.

מזרחית למיקום בניין הספא העתיק, בניין מספר 53, בית עץ בן מספר קומות, לשעבר מטבח האחוזה (אחרי 1694). על המרפסת ניתן עדיין לראות ראש סוס מאבן הדומה לאורוות האחוזה. אבן מצפה את ארובת המטבח השחורה.

בתי העץ בחלקו המערבי של הרחוב של פונדק "שמש זהובה" שימשו לדיור אומנים ועובדי הספא. אחד הבתים העתיקים ביותר, הוא בית מספר 5, הוא ואחרים, נבנו בשנת 1703.

באחו ממערב למרכז הכפר עומד בית עץ מס' 60 במקור שכנה סדנתו של הגלף מ.ה. רנץ. עבודותיו מאיירות לעתים קרובות הוצאות לאור, שפורסמו על ידי האציל שפורצק.

על גדת הנהר, עמדו ארבעה בתי מרחץ, לשימוש האורחים. בקומת הקרקע היו אורוות לסוסיהם. היום, גדת הנהר הוגבהה מאוד, מה שגרם שכיום האורוות ממוקמות בקומת המרתף. בנייני המגורים החדשים, כולל פאבים, נמצאים בבעלות העירייה.

הבניין שליד הגשר שמעל הנהר שימש במקור כאחד מבתי הספא. בשנת 1821 הוא הותאם לבית מלאכה לטווית משי ואיבד את מראהו. משפחת התעשיינים, יאנסך, פתחה מקום מפעל לייצור סרטי בד ובסוף המאה היה אחד מהמפעלים הגדולים ברחבי הממלכה הצ'כית.

כיום שוכן בבניין מוזיאון לכלי רכב עתיקים.

בית החולים עם המנזר וכנסיית השילוש הקדוש הם ציון הדרך המשמעותי ביותר באתר השימור של קוקס. כיום בית החולים הינו מוזיאון היסטורי הכולל גם בית מרקחת בארוקי משנת 1743, השני הכי עתיק בצ'כיה.

בניית הכנסייה החלה בשנת 1707, בניית מיבנה הכנסייה המתומן והמאוד ייחודי הסתיימה רק ב-1717. בניית המבנים משני צדי הכנסייה החלה בשנת 1708 והושלמה בשנת 1715. מאוחר יותר, הוקמו בית קברות עם קפלה בגנים שמאחור.

 

הפסל מאטיאש ברנרד בראון (1684-1738) ביקש לפאר את בית החולים בפסלים, שאפשר היום לומר ללא הגזמה כי הם מייצגים את פסגת הפיסול הבארוקי באוויר הפתוח.

שמורת הפסלים הייחודית נולדה ביוזמתו של פרנטישק אנטונין ספורק. לאחר 1712, פוסלו הפסלים של ה"מבורכים על ידי האל" בחזית בית החולים. לשמונת הפסלים האלו נוספו בשנת 1715 פסלים של מוות מבורך ומוות מעורר רחמים. במרכז המרפסת נמצא פסל של דת. בין השנים 1718 ו-1720 נוספו פסלים נוספים המתארים תכונות אנושיות – סגולות וחטאים – בסך הכל 24 פסלים. כיום הפסלים הינם העתק והמקור שמור בגלריה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש המקום כבית החולים לחיילים פצועים. במלחמת העולם השנייה שימש בית החולים את ההיטלר יוגנד. לאחר המלחמה הסתיימה פעילות בית המרקחת ההיסטורי ובאגף אחד של בית החולים  הוקם בית אבות עד 1970.

כיום בבית  החולים מוצגת תערוכה היסטורית, הכוללת סיור בבית המרקחת, מוזיאון התרופות הצ'כי וגלריית היינות של שפורצק.

משמאל לחזית הקדמית של בית החולים, לכיוון חנות היינות, ניתן לראות פעמון תלוי מתחת לגג עץ. במקור הוא הוצב במגדל הפעמון בצד שמאל של בניין הכנסייה, אולם הוא נהרס והפעמון הוצב למטה.

דרומית לגן בית החולים, ניבנה בין השנים 1716-1717 בית קברות מוקף חומות ובמרכזו קאפלה. כל שנותר מהקפלה בעלת הגג הכפול, הינם היסודות.

המזבח של הקפלה, הוקם בשנת 1717, בית הקברות היה מקום מנוחתם האחרון של חולים מבית החולים, נזירים ותושבי הכפר.

ממערב לבית החולים, תחנת הרכבת של הקו יארומיירז' – דבור קרלוב – אולד פקאה (ליברץ).

כאשר הולכים בשביל התיירותי מהתחנה של קוקס לכיוון סטאנוביצה בית לחם, אפשר לראות את הפסל, נחבא בין העצים. הכתובת הגרמנית על הדוכן אומרת שהפסל נבנה על ידי הנכד של אילואיז קון ב-1933. הפסל הזה עמד בבית קברות של כפר סמוך, זאלאנוב, משנת 1870, והועבר לקוקס.  איש לא יודע למה.

המדרון שבין מסילת הרכבת ונהר האלבה ניראה כמו מקום רומנטי. זהו השטח שממנו כרו את האבן, וכיום הוא מתאים למחנאות, אם כי אין לשם גישה נוחה או שרותי קמפינג.

על הגדה הימנית של האלבה ממערב לכפר ניצב מבנה הקפאלה העתיקה. בעבר המקום היה מלא במבקרים, אולם כיום ניתן לראות רק את הקירות המטים ליפול.

יש האומרים כי מי המעיין הזורמים כאן, עוזרים לרפא מחלות עיניים. את הקאפלה בנה פרנץ דיטריך מסלוטה כאות תודה על ריפוי קרוביו.

כמה מאות מטרים בהמשך מסלול ההליכה לאורך המסילות לכיוון סטאנוביצה (Stanovice).

על גוש סלע מסותת, שוכב באלכסון, פסל של פרנציסקוס הקדוש נושא עיניו אל ישו הצלוב. ב-1701 נבנה במקום מקדש קטן לכבודו של פראנציקוס מסרפים. במקור היה כאן גם מקדש לזכרו של סנט אנטוניוס אולם הוא נהרס בסביבות 1780.

גלריית הפסלים הטבעית של בראון היא מעבר לגבולות הכפר קוקס, אך מטבע הדברים היא שייכת אליו. על גבעה, מעל הכפר ז'ירצ'  (Žireč), בתוך "היער החדש" ( Nový les) פיסלו מ.ב. בראון ותלמידיו, בין השנים 1723-1733 אוסף נרחב של פסלים.

מאז 1970, בית לחם מוגדר כאנדרטה תרבותית עולמית, וברשימת 100 המונומנטים הנמצאים בסכנת הכחדה בעולם.

חזור למעלה