על פי כתביו של איש טרוטנוב, סיימון היטל, המעיינות החמים של יאנסקה לאזני התגלו ב-6/6/1006 על ידי יאן מחוקוב, אחד מאנשיו של אלברכט מטראוטנברג.
בתחילה, השימוש במעיינות היה תועלתי בעיקרו, המים התרמיים סובבו גלגל מים שהפעיל טחנה לעיבוד ברזל שנבנתה סמוך למעיין.
התיעוד הראשון על שימוש במים תרמיים לרחצה מגיע מהמאה ה-14, כאשר זיבאר מסילברשטיין הקים במקום ספא פרימיטיבי שנבנה לנוחות משפחתו המורחבת. הייתה זו מעין סככת עץ שנבנתה מעל המעיין וב-1485 הוקם מבנה המגורים הראשון סמוך למעיין. טחנת הברזל נשרפה ב-1495 ובמקומה נבנתה טחנת גריסה.
שושלת סילברשטיין נכחדה ב1621 והקיסר החרים את אחוזת משפחת ולצ'יצה ובתוכו גם יאנסקה לאזני. הסיבה להחרמה הייתה מרד של המשפחה כנגד ההבסבורגים. האחוזה נמסרה לדוכס אלברכט מוולדשטיין. הדוכס שנקלע לבעיית מזומנים, הבטיח ב-1628 את האחוזה, כולל יאנסקה לאזניה, לאצילים זרים.
ב-1673, הונחה בסמוך למעיין, אבן הפינה לקתדרלה של יוחנן המטביל, וב-1675 יאנסקה לאזני נרכשה על ידי יאן אדולף, נסיך שווארצנברג. הנסיך בנה במקום את הבסיס לאתר הספא הנוכחי על ידי הקמת 6 בניינים חדשים בסמוך למעיין. הוא גם נתן את האישור לד"ר הייטמאייר להתחיל לאסוף מידע על יתרונות השימוש במי המעיין.
בעקבות מחקריו החלה ההתפתחות של יאנסקה לאזני, ב-1685 כבר היו שם 22 בתים, טחנת טחינה, בית מרזח וספא. אז החלה מלחמת 7 השנים בבין אוסטריה לפרוסיה, אולם למרות שהמלחמה פסחה על יאנסקה לזני, האחוזה נבזזה על ידי הצבאות שעברו במקום ולזה היו השפעות מזיקות על מצב התחזוקה של המקום.
מאחר שאחוזת ולצ'יצה הייתה מרוחקת באופן משמעותי מהאזור שבו למשפחת שוורצנברג היה רכוש, זה גרם להם לקשיים, ולכן הנסיך יאן נפומוק החליף את האחוזה בתמורה למנזר זלאטה קורונה אשר בדרום בוהמיה.
מכיוון שכך, יאנסקה לאזני נכללה ברכוש של חצר הקיסר. ב-1790 קונה את האחוזה איש עסקים בשם פראנטישק מהוסטיניה, שמקבל תואר אצולה מסילברשטיין. וב-1868, הספא הופך להיות מרכושו של הוגו וויהארד מליבאווה ועוד באותה השנה עובר לידי תעשיין בשם סטפאן, גם הוא מליבאווה.
עד 1881 התרחבה יאנסקה לזני והפכה לעיירה וב-1902 העירייה רכשה את הספא. ב-1920 השתלטה חברת מניות על הספא, מתקניו, הקרקעות והמעיינות, מה שהביא לעוד תקופת התפתחות משמעותית.
ב-1928 נבנה הרכבל לפסגת "צ'רנה הורה".
בשנת 1935 החלו במקום לטפל בחולי פוליו, ובמהלך המלחמה שימש המקום לטיפול בחיילים פצועים ואריחו פליטים.
לאחר המלחמה, יאנסקה לאזני הפכה למפורסמת בעולם הודות לתוצאות המוצלחות של טיפולי הפוליו, ובניית מתחם ספא חדש תוכננה כחלק מתוכנית מרשל. תכניות אלה ננטשו לאחר אירועי פברואר 1948. כמה בתי מלון ובתי מגורים הוסבו למרכזי נופש לאיגודים המקצועיים, ואנשים רבים נהנו משהייתם שם כל שנה.
ב-1965 הופכת יאנסקה לאזנה לעיר.
בעיירה תוכלו למצוא את מגדל צמרות העצים, מיגדל על, שאליו מטפסים בדרך מתונה עד לגובה צמרות העצים ואף מעליהם. מהמקום יש תצפית נפלאה של האזור כולו.
שימו לב – בירידה מהמגדל יש מגלשה, צריך לקנות עבורה את הכרטיס בעת הרכישה בקופה.
